ד"ר איריס מורוז

מומחית ברפואת עיניים ומנתחת

Ophthamologist & surgeon

מחלות רשתית

הרשתית הינה השכבה הפנימית של העין.
הרשתית מורכבת מ-10 שכבות תאים וסיבי עצב, והיא מכילה את קולטני הראייה (פוטורצפטורים photoreceptors PR) שתפקידם לקלוט את קרני האור שמגיעים מחוץ לעין ועוברים דרך הקרנית, האישון, העדשה והגוף הזגוגית, עד להתמקדותם לבסוף על גבי הרשתית.

במרכז הרשתית נמצא הכתם הצהוב (Macula), שבו מרוכזות בצפיפות קולטני הראייה. האור המגיע מבחוץ מתלכד ברשתית במרכז הראיה במקולה או פוביאה. באיזור המרכזי הזה מתבצעת הראיה המדוייקת של קריאה, ראיה של פרטים מרחוק וזיהוי צבעים. שאר היקף הרשתית חשוב לראית לילה ולהשלים לנו את שדה הראיה.

אנרגיית האור עוברת תהליך כימי בקולטנים ומתורגמת לדחפים עצביים שעוברים לעצב הראייה. עצב הראיה המעביר את המסרים העצביים של הראייה למוח.
הרשתית עשירה בכלי דם המזינים אותה ישירות. כלי דם אלו, הם היחידים בגוף שניתן לראות אותם במערומיהם דרך האישון. בדיקה זו נקראת בדיקת פונדוס (בדיקת קרקעית העין), והיא מבוצעת בעזרת מכשיר הנקרא אופטלמוסקופ או בעזרת מנורת סדק (Slit lamp) של רופא העיניים. לבדיקה זו חשיבות גדולה במצבים של מחלות כגון יתר לחץ דם וסוכרת העלולות לגרום לפגיעה בכלי הדם בגוף.

מחלות רשתית

רטינופיה סכרתית

סכרת פוגעת בכלי הדם ברשתית:

שלושה שלבים בפגיעה בכלי הדם:

  1. יצירת מיקרואניוריזמות (התרחבויות) בכלי הדם אשר נראים כנקודות אדומות ברשתית. כלי הדם דולפים את התוכן שלהם שכולל חלבונים, נוזל ודם. כתוצאה מכך נוצרת בצקת רשתית אשר יכולה להיות מרכזית ולגרום לירידה בראיה MACULAR EDEMA. הטיפול הינו זריקות תוך עיניות או לייזר.
  2. חסימות בכלי הדם ברשתית לרוב בהיקף עד לקבלת איזורים שלא מקבלים אספקת דם CAPILLARY NON PERFUSION CNP. הטיפול במצב זה היינו לייזר.
  3. צמיחת כלי דם חדשים אשר לרוב שבירים ומדממים בקלות לחלל הזגוגית. כלי הדם החדשים יכולים להופיע על ראש עצב הראיה או לצמוח בהיקף הרשתית. NEOVASCULARIZATION . מאבחנים אם ישנה צמיחת כלי דם עי הדמיה צילום פלאורסטצין FA . הטיפול היינו לייזר בהיקף הרשתית.
רטינופטיה סכרתית שגשוגית עם צמיחת כלי דם לא תקינים , מוקדים של חסר אספקת דם לרשתית
רטינופטיה סכרתית שגשוגית עם צמיחת כלי דם לא תקינים , מוקדים של חסר אספקת דם לרשתית

אבחנת רטינופתיה סכרתית

יש צורך במעקב צמוד ע"י רופא עיניים ובדיקת קרקעית העין פונדוס.

כאשר מתגלים ממצאים חשודים יש לבצע צילומי OCTA OCT או FA בהתאם.

יש צורך באיזון הסכרת באופן קפדני ובמיוחד A1C.

חסימות וריד או עורק ברשתית

חסימת עורק או וריד ברשתית

חסימת וריד

חסימת וריד מרכזי או ענף עליון או תחתון ברשתית גורם להפרעה בניקוז הדם מהעין. 

כתוצאה מכך הורידים הגדושים, מפיתולים וישנה ופריצת דימום על פני הרשתית עם דלף ויצירת בצקת ברשתית. 

התלונה העיקרית הינה ירידה בראיה.

אבחנה בעזרת צילומי OCTA OCT ו FA

טיפול זריקות תוך עיניות.

חסימת עורק

מצב חירום ברפאות העיניים. ישנה ירידה פתאומית בראיה ללא כאבים.

תיתכן תופעה של אובדן ראייה זמני או חלקי (Amaurosis Fugax), שתקדים בימים או בשבועות את אירוע. 

שכיחות חסימת עורק הרשתית המרכזי (CRAO) היא 15:10,000-1 לשנה. 2%-1% מהמקרים מופיעים באופן דו-צדדי.

המחלה מופיעה לרוב בעשור השישי לחיים עם שכיחות גבוהה יותר אצל גברים.

בקרקעית העין רואים הלבנה עמומה של הקוטב האחורי עם אודם בפובאה הקרוי Cherry Red Spot. 

רק ב-20% מהמקרים ניתן להבחין בפלאק החוסם את העורק המרכזי ביציאתו מראש עצב הראייה.

חסימת סעיף עורקי ברשתית היא תופעה שכיחה אצל גברים ונשים באותה מידה, לרוב בעשור השביעי לחיים.

חסימת העורק גורמת לפגם בשדה הראייה

כאן לא תמיד ניתן להבחין בהלבנה עמומה של הרשתית באופן מיידי (כמו ב-CRAO). 

עם הזמן כלי דם החסום נפתח, וזרימת הדם בו מתחדשת והבצקת נספגת: אך החסר בשדה ראייה נשאר קבוע.

עכירות בזגוגית

VITREAL FLOATERS

ניתוק זגוגית

PVD-POSTERIOR
VITREAL DETACHMENT

עכירות בזגוגית
הזגוגית VITREOUS הינו ג'ל הממלא את חלל העין האחורית ומחובר לרשתית כך שאנו לא רואים אותו. מהעשור השישי לחיים, ובאנשים עם קוצר ראיה אף מוקדם יותר, חלה התנזלות והתכווצות של הזגוגית לחלל הפנימי- POSTERIOR VITREAL DETACHMENT PVD הזגוגית מתנתקת מהאחיזה שלה ברשתית. כעת ניתן לראות את החזר הזגוגית המעובה כשזה צף בחלל העין. הג'ל הופך לסמיך יותר ומעובה יותר.

סימפטומים של ניתוק:

1. הבזקי אור: המשיכה של הזגוגית על פני הרשתית לפני הניתוק גורמת לשינויים כימיים בריקמה המתורגמים להבזקי אור.

2. נקודות שחורות, שערות, קוים, עכבישים, זבובים, רשת או עננות מול שדה הראיה הם רק חלק מהתופעות שאנשים פתאום רואים כתוצאה מניתוק הזגוגית. VITREAL FLOATERS

ברוב המקרים חל ניתוק של הזגוגית מהרשתית ללא כל מפגע. ב 8-22% יכול להופיע קרע ברשתית במקום הניתוק עקב משיכה חזקה. לקרע לעיתים מתלווה דימום ברשתית או דימום בזגוגית.

יש להיבדק מיד עם הופעת הסימפטומים אצל רופא עיניים כולל בדיקה עם טיפות הרחבה על מנת שנוכל לשלול או לאתר קרע ברשתית הדורש מיד טיפול. יש סיכון שהקרע התקדם להפרדות רשתית. מצב זה דורש ניתוח. אם ההפרדות של הרשתית מערב את מרכז הראיה יש סכנה לירידה משמעותית בראיה מאוחר יותר.

יש להמנע מפעילות גופנית מאומצת 10 ימים מתחילת הסימפטומים.

יש לחזור לביקורת לאחר 10-14 יום ולאחר 6 שבועות או מוקדם יותר אם חל שינוי בראיה או בסימפטומים.

קרע ברשתית

RETINAL TEAR

הפרדות רשתית

RETINAL DETACHMENT

קרע ברשתית

קרע ברשתית יכול להופיע:

1. על רקע ניתוק זגוגית PVD

2. לאחר טראומה כהה לעין לדוגמא פגיעת כדור.

3. בעיניים עם קוצר ראיה (מיופיה) באיזורים דקקים יחסית של הרשתית (לטיס LATTICEׂ )

סימפטומים:

קרע ללא הפרדות רשתית סביבו- ללא כל הפרעה בראיה .

קרע עם הפרדות רשתית סביבו – הפרעה בשדה הראיה המתבטאת בצורת וילון או צל.

טיפול:

כשמאובחן קרע בלבד ללא הפרדות רשתית יש לבצע מיד טיפול לייזר סביב הקרע על מנת לאגן את הרשתית במקום.

כשמאובחן קרע עם הפרדות רשתית סביבו ניתן לבצע אחד משלושת הפעולות, תלוי במיקום הקרע וגודל הקרע:

1. הזרקת גז לעין משולב עם קריו הקפאה של הקרע או לייזר- כשהקרע עליון.

2. ניתוח חיגור – ניתוח חיצוני בעין.

3. ניתוח ויטרקטומיה – ניתוח פנימי בחלל הזגוגית שלרוב מזריקים בסופו אויר, גז או סיליקון לחלל הזגוגית.

ניוון מקולרי - רשתית

מתחת לרשתית ישנה שכבה של Retinal Pigment Epitheluim RPE וחיצונית לה שכבת הדמית Choroid אשר מורכבת משכבות של כלי דם בגדלים שונים.

במחלת ניוון מקולרי ישנה פגיעה בשכבות אלו מתחת למרכז הראיה.